גם לכלבים קשה להתמודד עם לחץ

היום הגיעה למרפאתי כלבה פינצ'רית קטנה בת 7 עם תלונה של- כסיסת ציפורניים!!! בתור אדם שנגמל מהמנהג המגונה לאחר שנים של סבל הזדהתי מאד עם סבלה של הכלבה הקטנה. גם אצל הבעלים ניכר היה שהדבר מפריע להם מאד- כל זמן שהכלבה ערה היא לא עוזבת את הציפורניים. בבדיקה הציפורניים היו ארוכות מאד, הרוסות, מכורסמות ומפוצלות במספר נקודות. הן היו במצב קשה מאד.

ההיסטוריה של הכלבה לא הראתה על משהו שיכול להסביר סטרס או פגיעה ברגליים. בדקתי את הכלבה באופן מלא- "בדיקה פיסיקאלית" ולא מצאתי בעיות חריגות. הדבר הבא היה לבדוק את הציפורניים ולטפל בהן. ניסיון ההתעסקות הראשון גרר התנגדות קשה מצד הכלבה ודימום מקצה הציפורן.

(מבנה הציפורניים של רוב בעלי החיים, כמו גם של כלבים וחתולים, שונה מזה של בני האדם. אצל חיות אלו הציפורן צומחת בצורת מגל מכף הרגל. בתוך הציפורן עוברים כלי דם ועצבים, אשר ברוב המקרים לא מגיעים רחוק מכף הרגל)

אין ספק שאצל כלבה זו כלי הדם הגיעו רחוק מהרגיל. הבנתי שטיפול רגיל בציפורניים אינו אפשרי, אבל הבעיה שגם להשאיר את הציפורניים כמו שהן זה לא דבר מומלץ. לאחר שיחה והתיעצות עם הבעלים הוחלט לטשטש את הכלבה ולטפל בציפורניים בצורה יסודית עם מינימום סטרס לכלבה. לאחר הטשטוש עברתי ציפורן ציפורן על מנת להביא אותה למצב נורמאלי ואורך תקין, כזה שלא יפריע לה בהליכה. בחלק מהציפורניים ההתעסקות גררה דימומים, אשר מיד טופלו ונעצרו.

לסיום בדקתי גם את השקים האנאליים  של הכלבה.

השקים האנאלים שלה היו גדושים מאד. אין ספק ששקים אנאלים במצב כזה יכולים ליצור תגובה של סטרס ותגובות הנראות לנו לפעמים כהפרעות קיבעוניות. במקרים רבים של כלבים עם תופעות של ליקוק כפות הרגליים או תופעה קיבעונית אחרת, ריקון של השקים האנאלים פתר את התופעה לאלתר. כמובן שרוקנתי לכלבה את השקים האנאלים.

כעת נותר להחזיק לה אצבעות ולקוות שהיא תשמור על המניקור / פדיקור המושקע שקיבלה.

תגובות


אתם מוזמנים להשאיר את התגובה שלכם!

אתם חייבים להיות מחוברים לאתר כדי להגיב.