צרות עם גידולים

  לפני כמה שבועות הגיע אלי לקוח עם בולדוג צרפתי בן 4 לטיפול כנגד תולעת הפארק. בביקור הוא גם שאל על מסה קטנה שצמחה לכלב על הרגל. הכלב לא הרגיש את המסה והיא לא הפריעה לו. המסה ישבה לו בדיוק על מפרק הטרזוס (הקרסול). המסה הייתה מאד קטנה ולא ניתן היה לקחת ממנה בדיקה בצורה טובה. נאמר לבעלים להמשיך לעקוב אחרי המסה ולראות אם היא גדלה או משתנה להגיע לבדיקה חוזרת.

לאחר כשבועיים חזרו הבעלים. הפעם המסה הייתה בצורה משמעותית יותר גדולה ולטענתם הכלב מלקק אותה הרבה. לקחתי דגימה עם מזרק מהמסה (תהליך שנקרא בשפה המקצועית- אספירציה) ובדקתי אותה במיקרוסקופ. התאים נראו עגולים, רגועים למדי ולא הראו סימנים שמחשידים להיותה של המסה ממאירה. החשד הסביר הראשוני היה שמדובר בהיסטיוציטומה, גידול שפיר שבכלבים צעירים אפילו יכול להעלם בעצמו. אולם העובדה שהכלב ליקק והתעסק עם המסה הדאיגה אותי- יתכן ומיקום המסה, גודלה או דברים אחרים גרמו לו להתחיל ללקק אותה, מה שעודד חזרתיות של ליקוק ויצירת דלקת מקומית קלה. אפשרות אחרת, פחות נחמדה ויותר נדירה היא שמדובר בגידול של תאי מסט. תאי מסט בדר"כ קלים לזיהוי ובעלי גרגור אופייני, גידולים אלו נוטים הרבה פעמים לגרד ולהציק. לתאים, שנראו מהמסה של כלב זה,  חסר הגרגור האופייני לתאי מסט, אך ידוע שיש מקרים לא נפוצים של גידולי תאי מסט חסרי גרגור. גידול של תאי מסט הוא פחות נחמד ודורש הסרה כירורגית עם שוליים רחבים.

הוחלט עם הבעלים להסיר את המסה- גם בגלל שהיא בולטת ולא יפה וגם בגלל שהיא מציקה לכלב. הבעיה שהמסה נמצאת על מפרק הקרסול- מפרק עם הרבה תנועה ומעט עור עודף. למקרה ורק המסה מוסרת, כמו שמומלץ בגידול של היסטיוציטומה, לא אמורה להתעורר בעיה בסגירת החתך וגם ניתן ליצור את הסגירה לא ישירות מעל המפרק. דבר שיקל מאד על הניתוח ועל ההחלמה. אולם במקרה של גידול תאי מסט, אשר דורש הסרה כירורגית רחבה תהיה בעיה גם לסגור את החתך בצורה פשוטה וגם המתח שיוצר המפרק בתנועה יקשה על החלמת החתך.

החלטתי ללכת לפי הסטטיסטיקה- רוב הסיכויים הם שמדובר בהיסטיוציטומה, סיכוי הרבה פחות סביר שמדובר בגידול של תאי מסט, למרות שהכלב לא מפסיק ללקק את המסה.

הכלב עבר את הניתוח בהתאם להחלטה זו- רק המסה הוסרה, בוצעה תפירה לא ישירות מעל המפרק והרגל נחבשה למספר ימים עם החלפת חבישות יומיומיות, כדי לאפשר לחתך החלמה טובה יותר. את המסה מסרנו למעבדה, שיקבעו את סוג הגידול ויבדקו האם הגידול הוסר בשלמותו.

לאחר מספר ימים חזרה התשובה המשמחת- הגידול היה אכן היסטיוציטומה והמסה הוסרה בשלמותה. דיווחתי לבעלים על הבשורה המשמחת וכרגע נשאר רק להמתין מספר ימים כדי להסיר את התפרים.

תגובות

תגובה אחת on "צרות עם גידולים"

  1. מאת ירון:

    ממש מעניין! אני שמח שזה נגמר בטוב!


אתם מוזמנים להשאיר את התגובה שלכם!

אתם חייבים להיות מחוברים לאתר כדי להגיב.