כלב מתוק

לפני יותר משבוע הגיע אל מרפאתי כלב ויסלה מעורב בן 10, רזה, חולה, אשר לא יכל היה לעזוב את צלוחית המים שלו, אפילו לא לרגע. בנוסף כבר מספר ימים לא אכל אפילו גרגר. הכלב המסכן אובחן לפני שנה וחצי כסובל מסוכרת. הבעלים לא הוכוונו נכון איך צריך לטפל בכלב כזה ועד כמה חשוב לשמור עליו ולבדוק אותו על בסיס יומיומי.

הבעלים ציינו שבזמן האחרון הוא שותה ומשתין המון, הוא לא מוכן לאכול והמצב שלו מתדרדר. הכלב שייך לבן שלהם, אשר התגייס לצבא לא מזמן וחשוב להם לשמור עליו. הבעלים קיבלו לביתם ערכות לבדיקת רמות קטונים בשתן ולא קיבלו הוראה לבדוק גם גלוקוז בדם מספר פעמים ביום. כמו כן הם בבעיה כלכלית קשה ולכן האכילו אותו במזון דל קלוריות מאיכות בינונית. כאשר הכלב אובחן כחולה סוכרת משקלו היה 28 ק"ג. כאשר הוא הגיע למרפאתי שנה וחצי אח"כ הוא שקל 18 קילו. הכלב המסכן הספיק בנוסף להורדת המשקל לפתח קטרקט מלא בשתי עיניו. במהלך הבדיקה הכלב לא זז ולו לרגע מצלוחית המים, אשר מילאתי לו פעם אחר פעם. הבעלים שאלו אותי אם לא כדאי להרחיק ממנו את המים כדי שיפסיק לשתות לרגע, הם חשבו גם לעשות כך בבית. הסברתי להם שהשתייה שלו נובעת מצורך פיסיולוגי ואם הוא לא ישתה הוא יתייבש. מעבר לבעיות שצוינו מעל לא היה בכלב משהו חריג אחר.

הכנסתי לכלב קטטר וריד והתחלתי להזרים לו עירוי נוזלים, כדי שיפסיק לשתות. בבדיקת דם התגלה רמות סוכר גבוהות מעבר לקריאת המכשיר. זו הייתה הסיבה לשתייה הבלתי פוסקת. בדיקות שתן הראו תוצאות דומות- סוכר מאד גבוה בשתן. הסברתי לבעלים את המצב- הכלב חייב להתאשפז ולקבל טיפול צמוד עם בדיקות דם כל שעתיים, טיפול מדויק באינסולין, עירוי לוריד עד שרמות הסוכר יתייצבו ושינוי הזנה. הבעיה שלבעלים יש בעיה תקציבית קשה ולא היה להם את האפשרות הזו. לאחר התלבטויות החלטנו שאני אראה להם מה הם צריכים לעשות בבית, הם ימשיכו את האשפוז והבדיקות בביתם ויגיעו לביקורת כל יום. זהו דבר מאד לא מומלץ אבל כאן הבעיה הכלכלית של הבעלים הייתה מאד קשה והאפשרות השנייה היחידה שנותרה היא שהכלב ימות.

במעט הזמן שהכלב היה במרפאה הצלחנו להוריד את רמות הסוכר בדם שלו לגבול הקריאה במכשיר והם עמדו על מעט מתחת ל 500 (הנורמאלי הוא 80-120). הכלב קיבל מספר טיפולים באינסולין בזמן השהות שלו במרפאה והיה לי ברור, שבמספר השעות שהוא שם לא אצליח לייצב אותו. כאשר הכלב החל לקבל נוזלים ורמות הסוכר שלו ירדו הוא הצליח לפנות זמן לעשות דברים אחרים- כמו לאכול. בשנייה ששמתי לו צלוחית עם מעט אוכל הכלב טרף את המזון.

לאחר כמה שעות שחררתי את הבעלים לביתם עם הוראות טיפול של המשך מתן נוזלים, הוראות מדויקות של מתן אינסולין, הוראות הזנה ובדיקות סוכר בדם כל שעתיים!!!

ביום למחרת שהגיעו הכלב עדיין לא היה מאוזן ורמות הסוכר שלו בדם קפצו מ200 למעל 400 בהפרשים של כמה שעות. המשכנו עם הטיפול עוד כמה ימים, כאשר במהלכו שיחקנו מעט עם מינוני האינסולין והורדנו בהדרגה את הנוזלים. לאחר מספר ימים הכלב התייצב על הרמה הרצויה של סוכר בדם, הפסיק לשתות בלי הפסקה, חזר לאכול שתי ארוחות ביום עם מזון המתאים למצבו, ניטור יומיומי של רמות הסוכר בדם ומעקב קבוע אחרי שינויים במצבו, כדי שלא יצא מאיזון בפעם השנייה.

תגובות

2 תגובות on "כלב מתוק"

  1. מאת Nimni:

    Great post, These sites will certainly left a mark on the web

  2. מאת admin:

    תודה על התמיכה והברכות החמות


אתם מוזמנים להשאיר את התגובה שלכם!

אתם חייבים להיות מחוברים לאתר כדי להגיב.