לפני כמה חודשים הגיעה אלי לקוחה ותיקה וחביבה מאד, שיש לי אליה הערכה רבה. היא מגדלת שני כלבים מגזע בולדוג צרפתי, שניהם בערך בני אותו גיל ותמיד היו חיים יחדיו בהרמוניה שלמה, חברים לחיים. אולם בזמן האחרון אחד הכלבים, נקרא לו לואי, לצורך הנוחיות, החל להראות סימני רעב מוגזמים ולמרות זאת משקלו ירד. בנוסף הוא החל להיות כלב עצבני, עייף ורגזן. בשל כך הוא תוקף את הכלב השני, נקרא לו קלוד, פעמים רבות במהלך היום, בעיקר בשעות ההאכלה.

מניסיון בירור פרטים נוספים הבעלים מסרה לי כי לואי נוטה לשלשל רבות וצבע הצואה שלו בהיר מאד. ביקשתי ממנה כי תגיע למרפאה ותביא עמה דגימת צואה. בבדיקה לואי היה אכן רזה מאד, ליד חברו קלוד הוא היה ממש שלד מהלך. אולם בדיקה פיסיקאלית לא הראתה שום ממצאים חריגים נוספים. דגימת הצואה שהביאה עמה הבעלים לא הייתה שלשול, אך הייתה בגוון חום בהיר, אפילו צהבהב. מסיכום כל הממצאים אמרתי לבעלים כי אני חושד בבעיית לבלב, על רקע אי ספיגה. בתה של הבעלים היא רופאה, היא התפלאה לשמוע איך מסימנים של שלשול הדבר הראשון, אשר אני חושד בו הוא בעיית לבלב. היא אמרה, כי ברשימת החשדות שלה יש גורמים רבים מתאימים והם יותר נפוצים מבעיית לבלב. אמרתי לה כי היא צודקת, אך אם ניקח את כל הבעיות שהצטברו לנו עד כה- כלב עם תיאבון רב, רזון קיצוני, אוכל הרבה, משלשל לפעמים ונותן צואה בהירה מאד הדבר הנפוץ ביותר ברשימת החשדות, אשר מתאים לכל הסימנים הוא בעיית אי תפקוד של הלבלב.

הלבלב, בשביל שנבין במה מדובר, הוא איבר המשתייך למערכת העיכול. תפקידו לייצר חומרים שונים, אנזימים, אשר בעלי תפקיד חשוב מאד בעיכול ועיבוד המזון. בין האנזימים שהוא מייצר נמצאים אנזימים לפרוק שומן, פחמימות וחלבונים. ללבלב תפקיד נוסף, ביצור חומרים נוספים, כגון אינסולין וגלוקגון. במקרה המדובר חשדתי שמה שפגוע בלבלב של לואי זה החלק שאחראי על יצור אנזימי העיכול. בשל כך המזון המורכב שלואי אוכל לא נספג במעיים והוא מופרש, כלעומת שהוא נכנס, בצואה.

הסברתי לבעלים שיש מספר גורמים שיכולים לגרום למצב זה. הגורם הנפוץ ביותר הוא אוטואימיוני- הגוף פועל כנגד תאי הלבלב, אשר אחראים על יצור אנזימי העיכול והורס אותם. סיבה שנייה פחות נפוצה היא דלקת לבלב כרונית, אשר לא הראתה סימנים עד כה, אולם גרמה לפגיעה מתמשכת בלבלב. בדיקות דם לא הראו שום ממצא חריג ולכן נשאר החשד העיקרי על בעייה על רקע אוטואימוני.

 אבל רגע!!! עוד לא הוכחנו שאכן מדובר בבעית לבלב. דגימת דם נוספת נשלחה למעבדה מיוחדת, לצורך בדיקת רמתו של חומר מסוים, המצוי בלבלב תקין ויורד ברמתו ככל שהלבלב פגוע. בדיקתו של לואי הראתה שרמות אותו חומר בדם הן אפסיות, זה נתן לנו אבחנה חד משמעית, שהלבלב של לואי לא מתפקד, מבחינת תפקידו במערכת העיכול.

לואי הועלה על תוספי מזון, אשר מכילים חומרים, המחליפים את אנזימי הלבלב ומסייעים לעיכול תקין. תוך ימים ספורים הוא ירד בצריכת המזון שלו, חזר להיות כלב שמח, הצואה שלו לאט לאט חזרה לצבעה התקין ולואי החל להעלות במשקלו. בימים מסוימים אפשר היה אפילו לראות אותו מחייך. 🙂