כאשר בחרתי ללמוד וטרינריה ראיתי מול עיני את השליחות המדהימה- לעזור לחיות ולרפא אותן מתחלואיהן. אולם המציאות לצערינו אינה ורודה כמו החלום ולא פעם אנו נאלצים להתמודד עם החלטות קשות. ברפואה וטרינרית לחיות יש יתרון עצום על פני רפואה הומאנית. במקרה של מחלה סופנית חשוכת מרפא ניתן לחסוך מהן את הסבל של הימים עד שבועות האחרונים ע"י המתת חסד. זוהי אולי מתנת הפרידה הטובה ביותר לפעמים, שניתן לתת לחית המחמד הגאה והשמחה שלנו ברגעים האחרונים שלה, כאשר היא מתחילה לסבול מכאב ואובדן יכולות, כאשר איכות החיים שלה נפגעת יותר ממה שעוד יום תורם לה.

אולם לא משנה כמה אני מסכים אם ההחלטה או כמה אני שלם איתה, תמיד הביצוע כרוך בהתיסרות מבחינתי. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בחיה אותה אני מכיר כבר שנים רבות.

כך קרה לפני מספר ימים, כאשר נאלצתי להרדים את כלבם המרשים של שכניי. היה זה כלב לברדור יפה וגדול במיוחד. עד ימיו האחרונים הוא היה כלב בריא, גדול וחזק. כיאה לכל הלברדורים הוא היה כלב טוב לב וחביב מאד על כל כלבי השכונה והילדים. זמן לא רב לפני כן הוא הגיע עם בעליו אל מרפאתי, כיוון שבזמן האחרון הוא ירד במשקל ונראה פחות שמח. בבדיקה פיסיקאלית גיליתי כי לכלב יש מסה קטנה על כף הרגל. בבדיקה מיקרוסקופית של המסה הבחנתי כי מדובר בגידול והחשד היה שמדובר במלנומה- גידול ממאיר אך בעל קצב התקדמות איטי ולא האמנתי שהוא גורם לבעיות. החלטתי לבצע בדיקות דם מקיפות. בדיקות הדם הראו כי לכלב יש אנמיה קלה וסימנים ראשונים של כשל כליות. לאור הממצאים הוחלט לבצע אולטרהסאונד בטן ולבחון את הכליות. הממצאים היו אכזריים ביותר. על אחת הכליות נראה גידול אשר עירב ככל הנראה גם את קיר הבטן וצינור מוביל השתן מהכליה. הגידול היה די גדול ומראהו החשיד מאד לגידול אגרסיבי. הבעיה הייתה שתוצאות בדיקת הדם הראו שגם הכליה השנייה לא מתפקדת באופן מושלם. לבעלים היו שתי אפשרויות- או לנסות לעשות הכל ולהכניס את הכלב לניתוח קשה וכואב, אשר בו ננסה להוציא את הגידול עם הכליה. תהליך זה מלווה בהתאוששות ארוכה ויתכן עם מוות מהיר, במקרה והכליה השנייה של הכלב לא תתפקד מספיק טוב. האפשרות השנייה היא להקל על הכלב כמה שיותר ולתת לו לחיות כמה שניתן עם טיפול תומך. הבעלים בחרו באפשרות השנייה ואני תמכתי בהם לגמרי לאור תוצאות הבדיקות.

התחלנו לתת לכלב טיפול תומך בנוזלים, שיכוך כאבים, נוגדי הקאות ואנטיביוטיקה. המצב שלו התדרדר מאד מהר והגידול ניצח את ניסיונות הטיפול שלנו בקלות. אפילו כמויות הנוזלים הרבות לא הצליחו לשפר את תפקוד הכליות. בסופו של דבר, החליטו הבעלים כי הכלב סובל יותר ממה שעוד יום של ניסיונות יתרום לו והחליטו לשים קץ לסבלו. התהליך היה לי מאד קשה- אותו כלב חזק וחביב שוכב כרגע חסר כוחות, רזה וחולה וממני ביקשו להקל עליו.

שלום לך ידיד יקר. יהי זכרך ברוך