שוקי- כלב פקינז צעיר בן כמה שנים, לא היה פקינז רגיל. הוא היה שובב, אהב לטייל טיולים ארוכים לבדו במושב בו התגורר והיה חברמן ואהוד על חבריו הכלבים האחרים.

יום אחד קיבלתי טלפון מבעליו של שוקי. הם אמרו ששוקי עוצם את אחת מעיניו וכמעט לא פותח אותה. חששתי שמדובר בכיב קרנית- פציעה של קרנית העין, מצב היכול להביא לפגיעה בראייה ואפילו אובדן העין. בשל כך הזמנתי אותם למרפאה בהקדם.

בבדיקה נראה כיב קרנית שטחי מאד וגדול יחסית במיקום מאד לא אופייני. הכיב היה מצוי בחלק העליון של העין, בניגוד לרוב הכיבים הקלאסיים שמצויים יחסית במרכז העין. חיפוש לא הראה גוף זר או דבר חריג אחר. ולא ברור היה איך נגרם כיב כזה שטחי ורחב, במקום כל כך לא טיפוסי.

הסברתי לבעלים את המצב והראתי להם כיצד לשים טיפות עיניים לטיפול בכיב. במהלך ההסבר צץ לו פתאום מתחת לעפעף העליון קוץ קטן. הרמתי את העפעף וראיתי כי תקוע בתוכו מלען. הסיבה שהוא לא נראה בבדיקה הראשונית הייתה שהוא היה נייד ונצמד לחלק העליון של העפעף. אבל ברגע שהתחלנו לטפל הוא זז ממקומו וחשף את זהותו.

המלען היה תפוס חזק מאד בתוך העפעף. נתתי לשוקי שיכוך כאבים מקומי לעין ומשכתי את המלען. בסופו של דבר הוא הסכים בטובו לצאת ושוקי הסכים לתת ליקוק כהוקרת תודה.