ברפואה וטרינרית הנוהג הוא שניתוחים כירורגים נעשים לצרכים רפואיים בלבד. לא מקובל בכלל לעשות ניתוחים קוסמטיים למטרת יופי בלבד. ואכן התנהלות זו הביאה לפני כמה שנים לחוקים האוסרים על ניתוחים לצורך קוסמטיקה אלא אם יש צורך רפואי בהם. חוקים אלו כמו איסור על קטיעת זנב או חיתוך אוזניים יישרו קו עם הדוגמה הרפואית לפיה – לא מנתחים לצרכים קוסמטיים בלבד.
אבל מה קורה כאשר אנו נאלצים להתמודד עם מצב רפואי, אשר מביא אותנו לפגיעה במראה החיה? במאמר זה אנו מביאים שתי דוגמאות שונות לגמרי, אך כל כך דומות, בהן מצב רפואי גרם לפגיעה קשה במבנה האוזן וצורתה ואיך התמודדנו עם המצב על מנת להביא את האוזן למצב היפה ביותר שניתן.
המקרה הראשון הוא של הכלבה החמודה נשם, שכבר דיברנו עליה בעבר. במקרה של נשם אבחנו אצלה גידול סרטני ממאיר במרכז האפרכסת. הבעיה עם המיקום הוא שלא ניתן להסיר רק את הגידול, שכן הדבר יביא להחרבת מבנה האוזן הטבעי – בין אם כי ישאר חור במרכז האוזן, או שיהיה חתך לאורך צד אחד או שנאלץ לחתוך את האוזן עד מתחת לקו הגידול. ברור שאף אחת מהאופציות אינה אידיאלית.
מה כן ניתן לעשות?
הדרך בה בחרנו הייתה מאד לא שגרתית אך הסתברה בתור הנכונה ביותר לאחר שראינו את התוצאות. עשינו חיתוך משולש לאורך מרכז האפרכסת עד הגידול, הסרנו את הגידול ומתחתיו הסרנו רקמת אוזן נוספת. זה אפשר לנו לקרב את שולי החתך ולתפור את האוזן תוך שמירה על המבנה המקורי של האוזן. נכון, עכשיו האוזן קצרה מעט יותר אך הדבר לא בולט כלל.
במקרה הזה היה לנו אירוע של גידול סרטני ממאיר – שהיינו חייבים להסיר אותו. אבל לאחר ההסרה נשארנו עם אוזן מרוטשת. כאן נכנסה הרפואה האסטטית לפעולה על מנת לשמר את מבנה האוזן.
המקרה השני הוא של כלבה חמודה בשם שייני, אשר טיילה עם הבעלים שלה טיול לילי. מפגש קצר עם חברה ותיקה שלה הסתיים עם החברה תלויה לה על האוזן. הבעלים פנה אלינו מכיוון שהנשיכה של החברה גרמה לריטוש נוראי של כל שכבות האוזן. אוזן בנויה משתי שכבות עור וביניהן סחוס, אשר שומר על מבנה האוזן קבוע. כאשר הסחוס נשבר הוא לעולם לא יחלים והשבר יגרום לעיוות של האוזן. מקרה קלאסי הם אפים ואוזניים של מתאבקים, אשר צורתם התעוותה לאחר פגיעה בסחוס. במקרה של שייני הנשיכה גרמה לקרע גדול בצד החיצוני של האוזן, שני חתכים בעור בצד הפנימי והסחוס ביניהם נשבר בכמה נקודות. היה ברור שיש צורך לעשות כאן מספר רב של תפרים, אבל איך לסגור את החורים בעור, מבלי להרוס את מבנה האוזן?
קודם כל יש צורך לנקות היטב את המקום. פצעי נשיכה הם תמיד מזוהמים ויש לגלח ולנקות היטב את אזור הפציעה. לאחר הטיפול הראשוני בדקנו היכן יש לשים תפרים, אשר יסגרו לגמרי את הפצעים, יפחיתו מתח ככל האפשר ולא יגרמו לעיוות האוזן. במקביל – מה עושים עם שברי הסחוס? את שברי הסחוס השארנו – הם מבנים שיתרמו לייצוב האוזן והוצאה שלהם תביא לחסר מבני שיגרום לעיוות משמעותי יותר של האוזן. ניסינו לתפור עם מינימום פגיעה בסחוס ע"י המחט.
בשתי התמונות ניתן לראות את האוזן לאחר התיקון. האוזן שעברה את הניתוח היא ימין (של הכלבה) ורואים שהאוזן נראית תקינה לחלוטין ללא עדות לטראומה. זו החשיבות של ניתוחים משמרים, בהם אנו עושים כל שאפשר על מנת לשמור על האסתטיקה, אשר נובעת מהצורך לשמור על מבנה תקין של האוזן