לפני 6 ימים הגיעה אל מרפאתי בחורה צעירה עם שני חתולי רחוב זכרים אותם היא מאכילה. שני החתולים נולדו לחתולה, אשר הייתה אצלה בחצר והיא החליטה לטפל בהם. עם הגיעם לגיל שנה החליטה הבחורה לסרס את שני הזכרים על מנת להבטיח את בריאותם לאורך זמן. היא הביאה את שניהם בכלוב נשיאה אחד. לאחר ברור קצר על אופיים, אשר לטענתה הוא אופי טוב ואינם נוטים לתוקפנות, פתחתי את הכלוב כדי לבדוק את החתולים. הבדיקה היא חשובה ונועדה לבדוק שהחתולים בריאים וכשירים לעבור ניתוח בהרדמה מלאה. החתולים היו לחוצים מאד ולא נראה היה שניתן להוציא אותם מכלוב הנשיאה ללא פציעות לצוות ולהם. החלטתי להעביר אותם לכלוב ריסון מיוחד לחתולים. ביקשתי מהבעלים לנסות להוציא את אחד החתולים בזמן שאני הוצאתי את כלוב הריסון. כאשר הבחורה פנתה להוציא את החתול הראשון, ניצל השני את המרווח הצר, שנוצר בין זרועותיה לפתח הכלוב ונס על נפשו אל חדר המרפאה. ניסיונות תפיסה ראשונים עלו בתוהו ובכמה שריטות. לקחתי מגבת כדי לזרוק עליו ולתפוס אותו בבטחה. אולם החתול הזריז הצליח לשרוט אותי ולברוח. הוא זיהה פתח צר שהיה בגג, אשר הוביל לתקרת שירות (אותו אזור שהמזגן המרכזי, הצינורות והכבלים עוברים בו, זינק בקלילות על מספר ארונות ובקפיצה מרשימה אחת, מדויקת להפליא, הצליח להשחיל את גופו דרך הפתח הצר. חיפושים אחריו לא עזרו והחתול הצעיר נעלם. לאחר שעתיים של חיפושים החלטנו אני והבעלים לוותר כרגע ולשים לו מלכודת מיוחדת לחתולים. לחתול אין איך לברוח מהמקום ומתישהו הוא יהיה רעב וצמא, ירגע ויחליט לרדת. פניתי לסרס את החתול השני ולאחר סיום הניתוח, שעבר בהצלחה, ללא בעיות, שיחררתי אותו ואת הבעלים לביתם.

במשך שלושה ימים שלמים לא מצאנו את החתול. בשיחות יומיומיות עם הבעלים המודאגת הסברתי לה שהחתול עדיין במרפאה. היו לי לכך עדויות חד משמעיות, אשר לא משתמעות לשתי פנים- יום אחד נמצאה מנורה שבורה, אשר צנחה מהתקרה ובנוסף ריח השתן של החתול נישא בחוזקה במרפאה. ביום הרביעי לבריחה הסימנים נרגעו- ריח השתן החל לדעוך ולא היו סימנים ברורים כל כך להמצאות החתול במקום. דאגתי מעט ושיתפתי את הבעלים בחששותי, שאולי החתול הצליח לברוח בדרך כלשהי, למרות שהדבר לא נראה סביר.

ביום החמישי לבריחה קיבלתי בבוקר מסרון מאחת העובדות- החתול הערמומי נתפס במלכודת. צהלתי משמחה ומיד התקשרתי לבעלים לדווח לה. הוחלט יחד איתה לסרס את החתול ולהחזירו למקום הולדתו. הגעתי למרפאה, בדקתי את החתול שנראה בריא ועצבני מתמיד. הוא היה לחוץ מאד, אישוניו היו רחבים כמו שני כדורים שחורים וכל ניסיון התקרבות לכלוב גרר תגובה תוקפנית מצידו. הבנתי שאין מנוס מאשר לטשטש אותו בתוך המלכודת ואח"כ לעשות בדיקה פיסיקאלית מלאה. הטשטוש השפיע עליו במהירות ופניתי לבדוק אותו. למרות שהחתול נעלם למשך חמישה ימים הוא לא היה מיובש ונראה בריא לגמרי. התקשרתי לבעלים שתביא כלוב נשיאה לפני שהוא מתעורר וסירסתי את החתול. הבעלים הנרגשת שמחה לראותו שוב והחזירה אותו אל אחיו, שהחלים לגמרי מהסירוס ושמח מאד על האיחוד המשפחתי.

סוף טוב הכל טוב