מסתבר שגם בעולם החיות דרך המלחמה מביאה לתוצאות לא מוצלחות. לפני כמה ימים הגיעה אל מרפאתי כלבת רועה גרמני מעורבת, גדולה, וצפופת פרווה. חצי שעה לפני הגעתה הכלבה טיילה עם בעליה בפארק השכונתי, קשורה ברצועה. אזרח יקר ופורע חוק טייל באותה שעה עם שני כלביו, מגזע סטף כלשהו, כאשר אחד הכלבים לא היה קשור ברצועה. הכלב שהסתובב חופשי תקף את הכלבה החביבה באזור האגן. אמנם הכלבה המדוברת אינה צעירה, אך היא מאד חזקה והיא החזירה מלחמה. הבעלים פנו להפריד את שני הכלבים, אך כאשר התקרב הבעלים של הסטף, הכלב השני שלו, אשר היה קשור ברצועה, תקף את הכלבה המסכנה מהצד השני- באזור הפנים. לאחר זמן קצר הצליחו הבעלים להפריד את הניצים ובעליה של כלבת הרועים הגיעו במהרה למרפאה. בהגעה הכלבה נראתה בסדר, ללא קשיי נשימה או סימנים מדאיגים אחרים, היא גם לא הייתה לחוצה יחסית לאירוע שעברה זמן קצר לפני. הכלבה היא לקוחה ותיקה וידועה בגאוותה הרבה- אין סיכוי שהיא תתן לי לגעת בה אם בכוונתי לעשות פעולה, שאינה נעימה לה. הבעיה שניתן היה לראות מבעד לפרווה שיש לה מספר פצעים מדממים, אשר מחייבים טיפול. בתחילה היא נתנה לי לגעת בה ולבדוק את הפצעים. פצע נשיכה גדול, אשר חדר את העור, נראה באזור האגן. על הפצע מרחתי משחה סטרילית עם חומר מאלחש והתחלתי לגלח את האזור מסביב לו. כאשר התקרבתי לפצע הכלבה החלה להראות סימני אי נוחות. הזרקתי לה הרדמה מקומית והמשכתי לטפל במקום. שטפתי וניקיתי את האזור וכאשר נראה היה שהפצע נקי תפרתי אותו. בניסיון הבא לטפל בפצע גדול נוסף שהיה לה בצוואר, התגובה שלה הייתה כבר פחות סבלנית והיא החלה לנהום ולאיים כאשר התקרבתי. הנחנו עליה זמם אך היא נלחמה בצורה שלא איפשרה להמשיך לטפל בה. החלטתי עם הבעלים שאין ברירה אלא לטשטש אותה. לאחר מספר דקות הכלבה הייתה מטושטשת ופנינו לבדוק את גופה אחר פצעים- נמצאו עליה עוד שני פצעים אשר חייבו תפירה- הפצע בצוואר ופצע נוסף במרפק. בנוסף נמצאו מספר לא מועט של פצעים שטחיים יותר בפנים, חזה וגב. כל הפצעים עברו טיפול של ניקוי ושטיפה. בסיום הכלבה קיבלה אנטיביוטיקה והוראה להמשיך טיפול אנטיביוטי בבית. מזלה שהיא בעלת פרווה צפופה כל כך, אחרת התוצאה הייתה בוודאות אחרת. את הדרך החוצה היא כבר עשתה בהליכה, למרות שעדיין לא הלכה ישר לגמרי. יום למחרת היא כבר התאוששה וחזרה להיות כלבה גאה ומדהימה. ולכם קוראים יקרים בקשה אחת לי. אני יודע שכלביכם צריכים לרוץ, לשחק ולהוציא אנרגיה, אבל אם יש לכם ספק שהכלב שלכם יכול לתקוף, ועל אחת כמה וכמה אם בעבר היה כבר מעורב בקרב כלבים אל תשחררו אותו חופשי, זה יכול לעלות לכם המון כסף, עוגמת נפש ולא עלינו גם לעלות בחייו של כלב מסכן. לצערי ראיתי כבר המון מקרים של פצעי נשיכה, לא כולם נגמרו טוב. אם יש לכם כלב מגזע מסוכן דעו שיש חוק המחייב אתכם לסרס/לעקר אותו ובטיול במקום ציבורי הוא חייב להיות קשור ברצועה ועם זמם על פיו. נכון שיש כלבים שהם יותר תוקפניים מכלבים אלו, אך כאשר כלב מסוכן תוקף, התוצאה היא הרת אסון.