כשפרעושים משאירים אחריהם מתנות
זיהום חיידקי בדם חתול, עקב פרעושים
כתיבת הפוסט האחרון הזכירה לי מקרה שטיפלתי בו לפני כמה חודשים. זהו מקרה שניתן ללמוד ממנו רבות גם על חשיבות החיסון והביקורת השנתית וגם על החשיבות שבטיפול כנגד טפילים חיצוניים. במקרה הנוכחי הגיעו אלי זוג חביב עם החתולה שלהם לצורך חיסון שנתי. כאן המקום להגיד שכל וטרינר אמור לבצע בדיקה כללית לחיה לפני מתן החיסון. יש לכך מספר רעיונות- מדובר בבדיקה שנתית אשר אמורה לעקוב אחר מצבה של החיה וכמו כן יש סיכון במתן חיסון לחיה חולה. אם נחזור למקרה, לפני ביצוע החיסון שאלתי על מצבה של החתולה. הבעלים ציינו שהחתולה נראית להם מעט חלשה בימים האחרונים. בבדיקה החתולה נראתה בסדר, אך היה חשש שהיא מעט אנמית וחיוורת, כמו כן היה לה חום מעט גבוה. הוחלט כבדיקה ראשונית לבצע בדיקת דם מלאה של ספירת דם, פאנל ביוכימי ומשטח דם.
בספירת הדם אכן החתולה הייתה מעט אנמית, אך לא ברמה קשה. כמו כן מספר התאים הלבנים שלה היה נמוך מאד מהנורמאלי. הפאנל הביוכימי לא הראה תוצאות חריגות, פרט להתייבשות קלה ועדות לפגיעה קלה בשרירים. במשטח הדם נראתה אוטואגלוטינציה ברורה ומשמעותית ובתוך כמות רבה של כדוריות הדם האדומות נראה טפיל- המוברטונלה.
המוברטונלה נגרמת ע"י הטפיל Mycoplasma haemofelis. חתולים יכולים להדבק בטפיל במספר דרכים- תרומת דם נגוע, מהאם לוולד והדרך הנפוצה ביותר היא מעקיצות פרעושים וקרציות. טפילים חיצוניים אלו עוקצים חיה נגועה בטפיל ונדבקים. ברגע שהם פונים לעקוץ חיה בריאה הם יכולים להעביר אליה מנת דם קטנה מהחתול החולה ובכך להדביק את הבריא.
חתולים רבים יכולים להיות נשאים של הטפיל ללא סימני מחלה כלל במשך תקופות ארוכות. אחרים לעומתם יכולים לסבול מאנמיה ברמות שונות, חולשה, אובדן תיאבון, התייבשות ובמקרים מאד קשים אפילו צהבת ומוות. במקרים רבים מחלה קלינית מתבטאת אצל חתולים הסובלים ממחלה נוספת- FIV.
לכן עם הגילוי של הטפיל בדם ביצענו בדיקת דם ל FIV. למזלנו החתולה יצאה שלילית.
שתי המחלות הללו נפוצות יותר בקרב חתולי רחוב. גם חתולים שיוצאים מדי פעם לרחוב וגם חתולים שהיו בעבר ברחוב הם בקבוצת סיכון גבוהה יותר לחלות.
החתולה קיבלה טיפול בנוזלים לוריד. כמו כן קיבלה טיפול סטרואידי בגלל האוטואגלוטינציה הרבה שסבלה ממנה, טיפול בדוקסילין כנגד ההמוברטונלה ובנוסף קיבלה טיפול אנטיביוטי רחב טווח, כיוון שבספירת הדם היו לה מעט מאד תאים לבנים.
תוך מספר ימים בודדים החתולה החלה להרגיש טוב יותר וחזרה לעצמה בהדרגה.
מהסיפור הזה ניתן להבין אם כך גם את חשיבות הבדיקה המקיפה לפני ביצוע חיסון וגם את חשיבות הטיפול המונע כנגד טפילים חיצוניים, במקרה הזה סביר להניח- פרעושים.